מחלות כליה בילדים

קיבלתם הפניה למרפאה נפרולוגית לילדים ואתם לא יודעים למה? כאן תוכלו למצוא הסבר קצר על בעיות נפרולוגיות שכיחות בילדים.

זיהום בדרכי השתן

זיהום בדרכי השתן (Urinary Tract Infection) הוא מצב שבו חידק "מתיישב" בדרכי השתן ו/או בכליות וגורם לדלקת.
הביטויים העיקריים לזיהום בדרכי השתן הם כאבים במתניים/בטן תחתונה וצריבה במתן שתן. זיהומים יותר משמעותיים, המגיעים לכליות עצמן (pyelonephritis), ילוו גם בחום גבוה.
חשוב לזכור, שתינוקות לא יכולים לבטא מה כואב להם, ולכן אצל תינוקות הביטוי היחידי לזיהום בדרכי השתן יכול להיות חום ממקור לא ברור.
זיהום בדרכי השתן הוא לא מצב נדיר, אולם במקרים מסוימים, כמו זיהום בגיל הינקות או זיהומים חוזרים, יש צורך בבירור על מנת לוודא שהוא לא נגרם כתוצאה ממומים מבניים במערכת השתן.

הידרונפרוזיס

הידרונפרוזיס הוא מצב שבו קיימת הרחבה של דרכי השתן היוצאות מן הכליה.
הידרונפרוזיס יכול להיות ביטוי של שינויים מבניים במערכת השתן, בעיקר כאלה המהווים גורמי סיכון לזיהומים חוזרים בדרכי השתן.
בהתאם לחומרת ההידרונפרוזיס, וקיומם של זיהומים בשתן, נקבע האם יש צורך בבירור נוסף או במעקב בלבד.

פרוטאינוריה

במצב תקין, הכליות, המסננות את הדם, לא מאפשרות מעבר של חלבון מהדם לשתן. פרוטאינוריה היא מצב שבו קייימת כמות מוגברת ולא תקינה של חלבון בשתן. פרוטאינוריה היא ביטוי של בעיות שונות בכליות, ומחייבת בירור כדי למצוא את הסיבה לה, ואת הטיפול המתאים (אם יש צורך בטיפול כזה). חשוב להדגיש, שבדיקת שתן רגילה "סטיק" שתן איננה מדויקת, ועל מנת לוודא שבאמת קיימת פרוטאינוריה ומה רמתה, יש על פי רוב צורך בבדיקה כמותית מדגימת שתן ראשונה של בוקר ו/או באיסוף שתן במשך 24 שעות.  

תסמונת נפרוטית

תסמונת נפרוטית היא מחלת כליות, המתבטאת בהפרשה מוגברת מאוד של חלבון בשתן ובהופעת בצקות. תסמונת נפרוטית היא בדרך כלל תוצאה של פעילות יתר לא מבוקרת של מערכת החיסון הפוגעת בכליות. לכן, הטיפול הראשוני בתסמונת מבוסס בעיקר על תרופות ממשפחת הסטרואידים, תרופות אנטי-דלקתיות שתפקידן למתן את פעילות מערכת החיסון ולשקם את הפגיעה בקרום תאי הכליה. במהלך הטיפול יש להגיע לביקורים קבועים במרפאה ולבצע בדיקות שתן קבועות.

המטוריה

במצב תקין, הכליות, המסננות את הדם, לא מאפשרות מעבר של תאי דם לשתן. המטוריה (Hematuria) היא מצב לא תקין, שבו יש נוכחות של תאי דם בשתן. ההמטוריה יכולה להיות גלויה -  בה רואים בעין שתן דמי (בצבע אדום/חום), או מיקרוסקופית - בה השתן נראה תקין, אך בדיקת השתן במעבדה מזהה שיש דם בשתן. לעתים הופעת הדם בשתן מלוּוה בסימפטומים, כמו צריבה או כאבים במותניים או בבטן התחתונה בזמן הטלת שתן, אך בחלק ניכר מהמקרים (בעיקר של המטוריה מיקרוסקופית) המטופל אינו חש דבר. ההמטוריה יכולה להיות ביטוי של מגוון בעיות בכליות או במערכת השתן, והטיפול בה (אם יש צורך בטיפול) תלוי בבעיה הספציפית שהביאה להופעת הדם בשתן.

קריאטינין

קריאטינין הוא תוצר לוואי של השרירים, מופרש מהם לדם, ומן הדם לשתן על ידי הכליות. רמת הקריאטינין בדם מהווה מדד עקיף לתפקוד הכליות - כאשר יש ירידה בתפקוד הכליות, פחות קראטינין יופרש בשתן, וערכו בדם יעלה. חריגה קלה יכולה להיות גם תוצאה של התייבשות או של מסת שרירים גבוהה (למשל בבני נוער המתאמנים בחדר כושר).

אי ספיקת כליות

אי־ספיקת כליות היא מצב שבו קיימת פגיעה ברקמת הכליה ו/או בתפקוד הכליה. הביטוי העיקרי הראשוני לקיומה של אי ספיקת כליות היא בעליה ברמת הקראטינין (בדיקת תפקודי כליה) בדם.  פגיעה קלה בתפקוד הכליות, בדרך כלל לא מלווה בסימפטומים, ואיננה משפיעה על מהלך החיים הרגיל של המטופל. אולם, ככל שהפגיעה מתקדמת יותר, היא עלולה לגרום למגוון סיבוכים - הפרעה במאזן המינרלים (כמו אשלגן, מגנזיום, סידן וזרחן), אנמיה, הפרעה בגדילה ובעצמות, הצטברות חומרי פסולת ונוזלים בגוף, ועוד. יכולות להיות מגוון סיבות לאי ספיקת כליות. הסיבה השכיחה ביותר לאי ספיקת כליות קבועה בילדים היא מומים מולדים של הכליות ו/או מערכת השתן. במקרה של אי ספיקת כליות, יש צורך בבירור לצורך זיהוי המקור לבעיה, והבנה האם היא חריפה ("חדשה") או כרונית ("קבועה"); טיפול בה (אם קיים טיפול כזה); נקיטת צעדים למניעת פגיעה נוספת; וטיפול בסיבוכים, אם יש כאלה. ירידה קשה בתפקוד הכלייתי שמלווה בסיבוכים בלתי ניתנים לשליטה עם תרופות, מחייבת מעבר לטיפול כלייתי חליפי (Renal Replacement Therapy) - דיאליזה או השתלת כליה.

**שימו לב: המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון, טיפול ומעקב רפואי מסודר.